מה חשוב לזכור בכל פעם שמתחיל גל תחלואה?
אמנם לא על גל כזה מדובר אבל עדיין סוער
כל גל תחלואה מכניס את כלל המערכת למצב משברי (וזה לא משנה מספרו). אם יש לכם מחשבה שעצם העובדה שכבר היינו בתוך גלי תחלואה מאפשרת לנו לנהל את המוקד במעין שגרת קורונה אז אנא שימו ליבכם לכך שכל גל מתנהג אחרת ושבכל גל אנחנו חווים מציאות שונה, באופן טבעי.
מפלס השחיקה של כולנו עולה וגם ההנחיות והמגבלות משתנות ועל כן גם אופני הניהול לא בהכרח יהיו זהים ויניבו את אותן תוצאות.
אם כך, כל גל הוא מצב משברי חדש שיש לנהל במוקד.
מה חשוב לעשות בכל פעם שמתחיל גל תחלואה?
ההתנהלות המוקדית מלכתחילה נתונה לשינויים ולדינמיות גבוהה ומתוקף זה יכול להיות שאנחנו לא שמים לב, לא עוצרים כדי לתת שם ולנהוג בכל גל תחלואה כמשבר חדש שמתרחש ומחייב אותנו ליחס שונה. אבל אנחנו מבינים, בדיעבד, שכל פעם אנחנו עוברים משהו אחר ושונה ולכן חשוב שלא נמשיך להתנהל בתוך מציאות הקורונה כפי שהיא אלא שגם בתוך תקופה זו – נדע מתי לפעול אחרת.
הרי לכם 3 עקרונות מנחים להתמודדות עם הגעתו של גל תחלואה נוסף:
עוצרים את ההדבקה, לפחות הרגשית
1. הכרה בכך שמתחיל מצב משברי:
הדבר ה-1 והחשוב ביותר הוא להכיר בכך שהחל גל תחלואה. שאנחנו מתחילים תנועה של עלייה בהיקף החולי, הגעה לפיק ושלאחר מכן תופיעה ירידה. עכשיו זה הזמן להזכיר לעצמינו (כן, כן, הזיכרון שלנו קצר בדברים האלו) שאנחנו כולנו נתונים עכשיו לשינויים רבים שלא ניתן לצפות מראש באופן מלא ושבעצם אנחנו בתחילתו של מצב משברי.
המשמעות היא שעליכם כמנהלים לפנות את עצמיכם ממשימות שוטפות שאינן הכרחיות לנקודת הזמן הנוכחית ולניהול המשבר, שעליכם להיות יותר בשטח, צמודים לניהול התפעולי של המוקד.
מבחינת המוקד המשמעויות הרחבות גם ניתנות לצפייה מראש, לפחות באופן כללי.
יש דברים שאנחנו בהחלט יודעים עם תחילתו של גל: שאנחנו צפויים לירידה בהיקף כוח האדם במוקד כתוצאה מהעלייה בתחלואה, שצפויים שינויים בהיקף הפניות למוקד (כל מוקד בהתאם לאופיו ולענף אליו הוא משתייך), שיש פרקטיקות ניהול זמינות שיש להפעיל ואנחנו כבר מכירים היטב.
זה הזמן גם לעבור לדיווח מותאם למצב משברי עם תחילת הגל: עדכון שוטף של דרג בכיר וחשיפה לשינויים המתרחשים במוקד שכן מהם לא פעם לומד כל הארגון על השינויים במצב.
-
2. הכלת המצב המשברי:
מהרגע שהבנו שהתחלה של עוד גל תחלואה מהווה בעצם התחלה של משבר נוסף שיש לנהל ולהתנהל בתוכו יש לנו יותר מרחב ואפשרות להכיל אותו. בהכלת המשבר אני מתכוונת ל-2 היבטים:
-
הגלים שוחקים
הכלה תפעולית: החלטה על מהלכים ברמת ניהול הזמינות המוקדית, שגרות הניהול וחלוקת הצוות לעבודה מרחוק באופנים שיסייעו לצלוח את הגל במינימום פגיעה בתפקוד המוקד. זה בדר"כ החלק בו אתם כבר מנוסים יותר עכשיו, שנתיים לתוך תחילת המגיפה.
- הכלה מנטלית ורגשית: הבנה שכתוצאה מכניסה לגל תחלואה נוסף יש עלייה גם במפלס המתח והלחץ בו נתונים כלל הסובבים אתכם; נציגים, מנהלי ביניים, קולגות ואף המנהלים מעליכם שצופים בשינויים בביצועי המוקד ועלולים להיות מאוד מופעלים מכך (בדיוק כמוכם אגב).
מעבר להיבטים האופרטיביים המובהקים הנדרשים להכלת המצב במוקד יש היבטים משמעותיים ובסיסיים הרבה יותר שיאפשרו לכם במצב הזה הרבה יותר אורך רוח בניהול המוקד בזמן המשבר וצליחתו במינימום נזקים. ומה זה אומר תכל'ס?
- הבינו שחלק מההתנהגויות של הסובבים אתכם נובעות מלחץ ומתח בעקבות גל התחלואה
- השתדלו לא להתעכב על חיכוכים לא עקרוניים שעלולים להוביל לפיצוצים – זה לא הזמן המיטבי להעמיד במקום!
- הזכירו לעצמיכם שאתם מנהלים בתוך מציאות בלתי צפויה וחדשה, ועל כן לא בהכרח שתוכלו להוביל לתוצאות הרצויות והמתוכננות כפי שציפיתם. גם אתם מתנהלים בתוך משבר.
-
3. מתן תמיכה:
משהבנו שאמנם עברו שנתיים אבל כל גל תחלואה מזמן מצב משברי חדש, שהפנמנו שלטובת התנהלות נכונה עלינו להכיל את העובדה שאנחנו שוב במשבר ולפעול אחרת – אופרטיבית ואף ברמת ההתנהלות הבינאישית, עכשיו עלינו גם לדאוג לתמוך בכל המערך שאנחנו מנהלים ואולי גם בקולגות שולנו.
ההכרח לתמוך באלו שמתחתינו הוא קודם כל ברמה האישית והאנושית אבל מעבר לכך הוא חיוני להמשך תפקוד של המוקד. יתרה מכך, כאשר אנחנו מאפשרים לאחרים להיתמך על ידינו אנחנו גם מאפשרים לעצמינו טיפה יותר מרווח לקבלת תמיכה וזה בדיוק הזמן לכך אז אל תוותרו על זה.
מפלס הלחץ שוב עולה ומגל לגל אנחנו שחוקים יותר! לכן חשיבות התמיכה רק עולה ועולה.
אז איך אנחנו יכולים לתמוך את הצוות שלנו ואף את שאר הסובבים אותנו?
-
נשמע כמו קלישאה אבל לעזור לאחרים זה לעזור גם לעצמינו
א. דאגו באופן שוטף לקיים שיחות אישיות ואפילו קצרות ואגביות עם העובדים, וגם עם אלו שבבית!
- ב. היו הראשונים לשוחח בקול רם על הקשיים שיש במצב, הפכו את השיח הזה ללגיטימי כדי לאפשר גם וונטילציה לכל הסובבים אתכם.
- ג. שאלו באופן ישיר ושוטף את העובדים שלכם: איך אנחנו יכולים לתמוך בכם במצב הזה? תתפלאו, ייתכן ועדיין ישנן תשובות שלא חשבתם עליהם. ובכלל, עצם השאלה היא הבעת תמיכה משמעותית בעובדים.
- ד. קיימו מפגשים אונליין לצוותי העובדים ותנו להם לחוש שהם חלק מקבוצה גדולה יותר ושהם לא לבד (תחושה שמאוד מאפיינת את תקופת הבידודים) וכן! צרת רבים עשויה להיות מנחמת יותר ממה שנדמה לכם.
- ה. הפגינו הערכה כלפי העובדים שממשיכים לעבוד במצב הזה – הערכה פיזית באמצעות משלוחים שונים זה נפלא אבל אינה באה על חשבון ו/או במקום הערכה מילולית ברמה הבינאישית.
- ו. היו יצירתיים וחשבו על אופני תמיכה חדשים לאלו שכבר עשיתם בהם שימוש עד היום, רוצים דוגמאות? בבקשה: הציעו לעובדים להשתתף בהרצאות אונליין בשעות הערב מפי אנשי מקצוע שונים על המצב (עו"ס, מדריכי הורים, פסיכולוגים ועוד), אפשרו גישה מסובסדת לאנשי מקצוע תומכים מסוג זה, ציידו את העובדים בציוד חיוני לתקופה זו שעלותו יקרה כגון ערכות בדיקות, שלחו לעובדים ערכות משחק ופעילויות לילדים בבידוד ועוד.
והכי משמעותי – שאלו בקבוצות מקצועיות איך עוד אפשר להביע תמיכה בעובדים. גלשו באינטרנט – כל העולם באותו המצב ובטוח יש עוד דברים שתוכלו לעשות כדי לתמוך את העובדים שלכם.
לסיכום,
מתמודדים עם הקושי – יחד
ההבנה המשמעותית ביותר בעיניי לכולנו היא שאמנם אנחנו בתוך מגיפה עולמית מזה כמעט שנתיים ואנחנו כבר מרגישים שהתרגלנו למאפייניה המרכזיים של התקופה (המעבר לעבודה מהבית, השינוי בטווח זמן קצרים ועוד) אבל בפועל כל גל תחלואה מכניס אותנו למצב משברי מחדש ומחייב אותנו לנהוג אחרת – גם בתוך התקופה הארוכה הזו שכולנו נמצאים בתוכה – תקופת הקורונה.
מתוך ההבנה שכל גל תחלואה הוא משבר אני מאמינה שתוכלו להבין טוב יותר כיצד עליכם לפעול במציאות. להבחין בין עיקר לתפל, לעשות סינון ברעשים שאתם מאפשרים לעצמיכם לקלוט, להכיל את העובדים שלכם בצורה טובה יותר, לאפשר לעצמיכם קצת יותר ולתמוך באופן מיטבי ככל הניתן בסובבים אתכם.
כולנו בתוך זה ביחד השאלה המרכזית היא מי ביננו מצליח גם לראות את המציאות מהצד ולא רק לפעול בתוכה? מי מביננו מצליח להוביל ולהשפיע על האופן בו נעבור את התקופה הזו?
אני מאמינה שיש לכל אחד ואחת מאיתנו יכולת השפעה כלשהי, מה איתכם?
הרבה בריאות, הגוף והנפש, לכולנו.
תודה שקראת,
אורית מאוטוריטה.
