1. עוד מעט ממש יגיע הבוקר הזה, שבו תצאו מהבית ויהיה גשום, הגשם יתחזק וייחלש לסירוגין והשמיים יציגו  מגוון לא מבוטל של גווני אפור. אולי בדרך תעברו במסגרות של הילדים ואולי לא. מידי פעם ברק יכה בעננים ויאיר את השמיים והרעם לא יאחר להגיע אחריו ולהרעיד הכל סביב. אחרי נסיעה, קצרה או ארוכה, תגיעו למשרד, לעוד יום עבודה. עוד מעט יגיע היום בו תגיעו לעבודה רטובים, או לכל הפחות לחים, ממטרים יתפסו אתכם לא מוכנים ומופתעים.
    במשרד יבינו מיד מה קרה ובכל זאת זה יהיה נושא לשיחה.
    ברגע הזה, תוכלו להיות אלו שמספרים ש'גשום נורא ושנרטבתם' או אלו שמספרים ש'יצאתי מהבית בלי מטריה'.
  2. ההתייחסות הזו, היא ביטוי לדרך חשיבה. ולשם הדיוק, ביטוי של מיקוד שליטה.
    האם אתם מאלו שמיקוד השליטה שלהם חיצוני ואז המציאות קורית להם = ירד גשם.
    שזו באמת עובדה שלא ניתן להתווכח איתה.
    או שאתם מאלו שמיקוד השליטה שלהם פנימי ואתם יותר ממוקדים ב-מה אתם עשיתם או לא עשיתם בנוגע לאותה עובדה = לא לקחתי מטריה.
    האם אתם חווים מידה רבה של עצמאות בניהול שלכם ובקלות לוקחים אחריות על התמודדויות או שאתם מרגישים משוללי שליטה?.
  3. למעשה, הפוסט הזה אינו עוסק בעונות השנה, הוא עוסק בעונתיות בניהול.גם שם, אתם וודאי כבר יודעים, ישנן לא מעט הפתעות. הגשם מגיח בטיימינג משלו, קיצוני וחד או כ"כ רגוע שכולם הופכים דרוכים בהמתנה לסופה. גם שם, החום תמיד הופך למעיק ובלתי נסבל מתישהו באמצע ומשם ועד סוף העונה כולם רק מייחלים לסיומה. גם בעונתיות בניהול, כמו בעונות השנה, לפעמים מרגיש שחלפה עונה שלמה ובכלל לא שמנו לב ולא הרגשנו בה, ותקופות מעבר לפעמים מעוררות רוחות של שינוי בצורה מאוד מוחשית וברורה.אם אתם מנהלים, צעירים ומנוסים כאחד, וודאי כבר הבנתם שזו חלק ממלאכת הניהול – להתמודד עם העונתיות, להתמודד ב-עונות השונות, להיות ערים לחיצוני ובוודאי שגם לפנימי. לקחת אחריות.
    חשוב שתדעו! הנטייה למיקוד שליטה חיצוני או פנימי היא נטייה בלבד. אין זה אומר שמנהלים מסוג כזה או אחר תמיד תמיד ינקטו באותה הגישה. אנחנו שונים ומשתנים על פני תקופות ומצבים, אתגרים, גורמים מעורבים ועוד.. ועדיין זוהי נטייה.אני פוגשת אתכם במצבי הקצה העונתיים, בהם מיציתם את כל האפשרויות שאתם מכירים / ניסיתם כבר את כל הדרכים / אתם לא מבינים איך להגיע לתוצאה אליה אתם מכוונים.
    אם תרצו, אנחנו נפגשים בשיא החורף, בסופה-בסערה- בימי הערפל. זה לא כזה דרמטי כמו שזה נשמע אבל זה כן קצת מתיש ולעיתים מעט מייאש. אלו הם צמתים של משבר, שעות כושר ניהוליות משמעותיות ומפתחות.
    אני פוגשת אתכם ומיד גם פוגשת בנטייה שלכם למיקוד שליטה חיצוני או למיקוד שליטה פנימי.
    לא צריך הרבה כדי לזהות, לעיתים די בשאלה: אז מה בעצם הבעיה?.
  4. אם תסרקו עכשיו בזיכרון צמתים של קושי תמצאו שגם במצבים שחשבתם שאין איך לנצח את הגשם ולהישאר יבשים – מצאתם פתרון ויצאתם מרוצים.
    ואם תהרהרו ברגעי המשבר בהם הרגשתם שיצאתם ליום הגשום עם חליפת סערה בנוסף למטריה, תגלו שלא תמיד הגעתם מיד לתוצאה הרצויה.
    אין הבטחות בניהול (כמו בחיים) אבל כן יש עקרונות מנחים.מנהלים בעלי הנטייה למיקוד שליטה פנימי יהיו לרוב במקום של צמיחה, האגו הניהולי (המבוסס ורב האסמכתאות והקרדיטים ככל שיהיה) לא ימנע בעדם להיות פתוחים ללמידה. הם מנצלים יותר את ההזדמנויות הקיימות להעשיר את ארגז הכלים שלהם, לאסוף תובנות, להרהר ברעיונות, גם אם אין איזה 'צו שעה', גם אם כרגע אין סופה.
    ברגע האמת, הם מאמינים, זה יהיה עליהם להגיע מצוידים במטריה.אני מאמינה בכל לבי שכל הפתרונות אצלנו, גם אם עוד לא הבשילו לכדי רעיון מעשי.
    אני יודעת שכוחו של הביחד גדול פי מונים רבים מכוחם של יחידים, רבים ככל שיהיו.
    אני בטוחה שבפני מנהלי מוקדים, בתקופה הנוכחית יותר מתמיד, עומדים אתגרים רבים; ימי סופה וסערה מפתיעים לצדם של ימי פסטורליה נעימה.כנס מנהלי מוקדים שמעסיק אותי כבר 5 חודשים (ואולי 8 שנים..הכל שאלה של השקפה😊) מתקיים השנה במתכונת שלא הייתה כדוגמתה בישראל, זו הבטחה.
    כלל הנושאים שנבחרו, הרעיונות שיעלו, הדיונים ואפילו סימני השאלה – נבחרו בקפידה.
    המטרה העליונה היא לאפשר לכם להשתתף בחוויית למידה קולגיאלית שלא חוויתם עד כה.
    כדי שתצאו משם עם מטריה, חליפת סערה, קרם הגנה ויודעים מה.. גם מסיכה!לשמחתי הרבה, מס' המקומות הולך ואוזל, אבל נותרו עוד מקומות פנויים וכדאי לכם לשריין לכם מקום כבר עכשיו.
    כל הפרטים מחכים כאן ואני אחכה לכם בכנס.
    21/10/21 צפוי יום בהיר, אבל לכו תדעו מתי תבוא הסערה הבאה…
    תמיד שווה להגיע מוכנים לכל דבר שבא 😊שלכם,
    אורית מאוטוריטה.

  1. זה הזמן להשקיע במיומנויות צוות המוקד ?
    צרו עמנו קשר – בשביל זה אנחנו כאן!