ובכן, זהו משפט השבוע אבל גם לגמרי יכול לזכות במשפט השנה-העשור-העולם, במוקדים!
כיבוי שריפות, ההגדרה שאנחנו נותנים לכל הדברים הבלתי מתוכננים והמפתיעים שמתפרצים לתוך יום העבודה שלנו ומשבשים לנו את כל התכניות.
אם אתם חווים את הדבר הזה בעצימות גבוהה, אם אתם בתקופה בה אתם יודעים איך אתם מגיעים למוקד אבל דרוכים לקראת אירועי והתפתחויות היום,
אם כבר ויתרתם על המון עקרונות ניהוליים בדרך, בגלל השריפות החוזרות ונשנות – או אז, חשוב שתמשיכו לקרוא 🙂
מניסיוני, מצב כזה מעיד בדרך כלל על מחסור בשגרות מוקדיות.
העובדה שהרבה מצבים מוגדרים כשריפה, כבלת"מ, מלמדת על כך שאין בנמצא שיטות עבודה ברורות ומוגדרות
לאופן הפעולה הדרוש במצבים האלו.
ואז אתם כמנהלי מוקדים מתפעלים שריפות במקום לנהל.
כן כן, כיבוי שריפות בא על חשבון זמן ניהול.
תפעול אמיתי של המצב בכל פעם שהוא קורה בא על חשבון היכולת שלכם להתבונן במתרחש,
לזהות כשלים וליקויים, לספק הכוונה והנחיה ועוד, בקיצור: ל-נ-ה-ל.
עכשיו זה הזמן להתנגד ולענות לי ש'השריפות האלו לא ניתנות להיערכות מראש, אין איך להתכונן אליהן…'
ולזה אני עונה: האמנם?!
יש מכנה משותף בין הבלת"מים שלכם, קחו את הזמן וחפשו אותו.
יש מכנה משותף שעבורו ניתן וכדאי לייצר שיטת התנהלות ברורה וסדורה. כדאי מאוד 🙂
אז המשפט השבוע מאוד מוכר וכולנו יכולים להזדהות.
האם אנחנו מוכנים גם לפעול כדי לצאת מהמקום הזה?
האם אנחנו מוכנים לפרוש אחר כבוד מכוחות הכיבוי וההצלה ולעבור למשהו יציב יותר, מאוזן יותר, שגרתי יותר..?
זו שאלה אמיתית שחשוב לברר.
אם כן, אני מציעה להתחיל בלבדוק אילו שגרות חסרות במוקד שלך, השריפה האחרונה היא המקום להתחיל.
מי יודע אולי תגלו שמה שחשבתם שכיביתם בכלל נשאר דלוק כל הזמן…
בהצלחה רבה וסופשבוע טוב טוב טוב לכולם.
אורית מאוטוריטה
