5 הכוונות מעשיות למנהליםות לעובדיםות אבליםות

1. לשאול באופן מפורש לצרכים ולהיות נגישים למענה בכל עת

כל אחד מאיתנו מתמודד.ת ומגיב.ה אחרת למצב הנוכחי ולאבל שמתלווה אליו. חשוב לבדוק עם העובדיםות מה הםן צריכיםות ומה יוכל לתמוך בהםן; חומרית ומנטלית. לא בהכרח שתקבלו תשובה באופן מיידי וחשוב להשאיר לעובד.ת דלת פתוחה לשוב ולהציף צרכים בכל שלב. הביעו מדיניות דלת פתוחה ולב פתוח במסרים שלכםן ובנכונות שלכםן להיות שם עבורםן.

2. לבקש רשות וליידע את שאר חברי הצוות

חלק מהתמיכה בעובדיםות שאיבדו את יקיריהםן מגיע מהצוות כולו. בקשו רשות מהעובד.ת האבל.ה לשתף את צוות המוקד וכשתקבלו לכך אישור דאגו ליידע את הצוות ולבקש מכולםן להביע רגישות ותמיכה. אני יודעת שזה נראה מובן מאליו לכולםן בימים אלו, בחרו את דרך הניסוח הנכונה לכםן, בכל מקרה לאמירה ניהולית בנושא יש השפעה חיובית והיא מחזקת את תחושת המחויבות של הצוות האחד לשני.ה וגם כקבוצה מלוכדת.

3. גלו גמישות בדרישות 

אנחנו עדיין בתוך אירוע מתגלגל ובתוכו לתהליך האבל שלבים משל עצמו. בכל הקשור לעובדיםות האבליםות גלו גמישות בהיקף השעות שאלו עובדיםות בכל משמרת, היקף המשמרות, רמת התפוקות ועוד.
משמרות במוקד יכולות להוות מפלט ואיוורור במידת מה ממצב המלחמה בו אנו מצויים ובכך גם להועיל לאלו שאיבדו את יקיריהםן ועדיין, חשוב לבטא הבנה לקשיים הגלומים במצב ולהיערך לגמישות בשעות והיקף עבודה מצופים.

הגיע הזמן לפיתוח ארגז הכלים לניהול המוקד?
צרו עמנו קשר– בשביל זה אנחנו כאן!